top of page

אמנות קיומית שנוגעת בלב

סדנת הכתיבה של עמיתים "המיית הנפש" בהנחיית לילך גליל הגיעה לארטוגט כדי לחוות את מהות האמנות הקיומית מתוך השראה בלתי פוסקת. בין סיפורים, חפצים רבים וזיכרונות ילדות החברים בקבוצה השאירו את חותמם המדויק והמרגש בהשראת חפצים שנבחרו לעצמם, ומתוכם כל כתב הוליד שיר...



כרכרה / יריב נגוסה


ב-1818 במאה ה-19 היית כלי תחבורה מהודר.

אישים מכובדים נסעו בך,

לקחת אותם ממקום למקום.

אנשי המאה בעלי הדעה.

אלייך רתום סוס נאמן, לא רואה

ימין ושמאל, ובפנים הוגים רעיונות,

בתוכך רוקמים מזימות.

מהקל ועד השפל ביותר.

ואת, לא מודעת לכל המהומה.

לאחר מכן חוזרים העירה, לבעלייך פותחים דלת ופורשים שטיח אדום. ולך מה!?




מטבחון / תמר טופח



סבתא שלי

על צלחת זכוכית צהובה

ערמה אותן שתי וערב

כפירמידה

ממולאות באגוזים וקקאו

עם ריח הפאלצ׳ינטה

עולה בי גם ריחה שלה.

* פאלצ׳ינטה – כרוכית (מהונגרית)





ארגז הלחם / תמר טופח



סבא וסבתא שלי

קנו חצי לחם

שהספיק ליומיים

פן יתייבש.

על לחם צריך לשמור

גם כשיש.








דלת / רותם ישראלי


אני יודעת שאת זוכרת אותי, ממוקמת לה אי שם

בבית הישן של סבא וסבתא שלך, איך הייתם

סוגרים אותי בכל פעם שסבתא הדליקה את

המזגן, ואיך הייתם פותחים אותי בכל פעם שסבא

פתח את החלון כי יש אוויר טוב בחוץ.

אני יודעת שאת זוכרת אותי, איך הייתי נפתחת

לכבודכם כשהייתם ילדים וביקשתם לרוץ סביב

הבית, ואיך הייתי נסגרת מולכם כשסבא ביקש

קצת שקט.

אני יודעת שאת זוכרת אותי ואת הרעש שהייתי

עושה בכל פעם כשהייתי נפתחת ונסגרת, והמסילה

שחרקה תחתיי וסבא דאג לשמן.

אני יודעת שאת זוכרת אותי, גם אם הספקת קצת לשכוח, גם אם לא הצלחת לזכור איך אני נראית ואיך אני נשמעת.

אני יודעת שאת זוכרת אותי, רק רציתי שתדעי שגם אני לא שכחתי. לא שכחתי את התום שהבית ההוא ידע, את האהבה הגדולה, איך צפיתי בהתרגשות על סבתא שלך שהכינה את מרק האורז המופלא ואת הפריקסה בכל יום שלישי, וסבא שלך שכל כך אהב אותך והכין לך את הלפת שכל כך אהבת שאף אחד לא הצליח לשחזר מאז.

אני יודעת שאת זוכרת אותי.

את רצה בתוכי, צוחקת בקול גדול וטורקת אותי חזק כשפחדת שיתפסו אותך, ילדה קטנה, מלאה בתום, עם תלתלים וגומה. ככה בדיוק אני זוכרת אותך.

רק בבקשה ממך, את אל תשכחי.



סיר פלא / דליה בלישה



גם אם יש בי חלל

הוא מוקף בתעלת הגנה

היקפית, עמוקה,

ואני יודעת היטב

שהיא שוב תתמלא בריח

שימתיק את המגרעת.









זיכרון / דוריאל ישר אל



התמונות קופצות לראשי:

הריח מפעם, אמא ואבא מבשלים, סבתי והגעגוע אליה שלא מפסיק.

אם רק היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ,לחוות שוב את הכול.



Comments


Temp-Logo.png
bottom of page